בן אמה וליאון, נולד בשנת 1927 ברומא, בירת איטליה. שם למד בבית-ספר יסודי ואחר-כך עסק במסחר. בהגיע לאיטליה השמועה על התנכלויות הערבים ליישוב היהודי בעקבות החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, יצא לעזרת עמו והתנדב לגח"ל (גיוס חוץ לארץ), והגיע לארץ במטוס בשנת 1948. את אימונו הצבאי קיבל במחנה-אימונים של גח"ל עוד בהיותו באיטליה.

במלחמת-העצמאות שירת בחטיבת ירושלים, נשלח עם יחידתו לליווי שיירות ושמירה ב"דרך בורמה" לירושלים הנצורה. ביום י"ד בתשרי תש"ט (17.10.1948) פגע בו כדור-אויב והוא נפל חלל. נקבר בשייח'-באדר א'.

ביום י"ז באלול תש"י (30.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.

ביום הזיכרון 2021 התפרסם בבטאון "שלום" של הקהילה היהודית ברומא מכתבו של בן ציון (סרג'יו) פבונצ'לו שנשלח למשפחתו.

"השנה היא 1948 וסרג'ו בן עשרים. הוא רואה סביבו לידה איטית מחדש של הריסות המלחמה, אבל הוא מבין שדרכו לוקחת אותו למקום אחר, לפלסטין, לתרום ללידתה של מדינת ישראל. הוא ציוני נחוש, ולכן הוא יוצא לדרך ביוני, מיד לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, כאשר צבאות מדינות ערב תוקפים את המדינה היהודית.

מייד בהגיעו סרג'ו התגייס להגנה, וכתב לאחותו רוזה: "עזבתי כדי לבנות חיים חדשים. ואם מישהו אומר לך שאני משוגע, תעני לו שאני לא נבל או פחדן, אלא אני עושה רק את חובתי כיהודי.

כאן קוראים לי בן ציון". זו היתה עקירת העבר הכואב עבור סרג'ו, ותחילת הלידה מחדש. "כאן אצור חיים חדשים. ללא דעות קדומות, וללא הבדל בין אדם אחד למשנהו", כתב. סרג'ו מבקר בתל אביב ומכנה אותה "עיר מודרנית". "אבא, אם היית רק רואה איך נראית פלסטין! זהו תכשיט רקום - הוא כותב - הכל יפה, דברים, רחובות, בתים וערים, זו ארץ ישראל. 'ארץ ישראל' שתהפוך למדינה הכי יפה בעולם. מה איתכם? אתם חייבים שהילדים שלכם ילמדו עברית, כי גם הם יצטרכו לבוא לגור כאן יום אחד".